פסק-דין בתיק ע"פ 4518/12

השופט א' שהם:

פתח דבר

1.        לפנינו ערעור על קולת עונשו של המשיב, הנאשם 1 בכתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון נגד שלושה נאשמים (ת.פ. 51998-06-11, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע). המשיב הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות אלה: סיוע לקבלת רכב גנוב, לפי סעיף 413י ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) (2 עבירות); סיוע להתפרצות למקום המשמש למגורי אדם בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 406(ב) ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; סיוע לגניבת בקר, לפי סעיף 384א(א)(2) ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין (2 עבירות); סיוע להיזק לבעל חיים, לפי סעיף 451 ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; סיוע להיזק בזדון, לפי סעיף 452 ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין; סיוע לשינוי זהות של רכב, לפי סעיף 413ט ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין (2 עבירות); סיוע לקבלת רכב גנוב, לפי סעיף 413ח ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

2.        ביום 23.4.2012 נגזר דינו של המשיב ושל שני הנאשמים האחרים, על-ידי כב' השופט נ' אבו טהה.

           בית המשפט המחוזי גזר על המשיב את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל; הפעלה במצטבר של 12 חודשי מאסר על-תנאי, שהושתו על המשיב בת"פ 8205/06, מחוזי באר שבע, כך שעל המשיב לרצות 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג פשע או עבירה בניגוד לסעיף 332(2) לחוק העונשין; 6 חודשי מאסר על-תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג עוון או עבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל; כמו כן, נפסל המשיב מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה בפועל, לתקופה של 3 שנים.

           הנאשם 2 בכתב האישום נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ואילו הנאשם 3 נדון ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו. על שני הנאשמים הושתו גם עונשי מאסר על-תנאי.

עובדות כתב האישום המתוקן

3.        בכתב האישום נטען כי לנאשמים, ולמשיב בכלל זה, לא היה, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, אישור להכנס לשטח מדינת ישראל או לשהות בה. השלושה הם תושבי הכפר בית עולה שבתחומי הרשות הפלשתינאית, ומעולם לא היה ברשותם רשיון נהיגה בישראל.

             באישום הראשון נטען כי בלילה שבין 23-22 מאי 2011, נגנב במושב אלומה רכב מסוג שברולט אפיקה, השייך לאליהו ואפרת חנוכה (להלן: הרכב הגנוב). ברכב הגנוב היו תכשיטים בשווי של 5,000 ש"ח השייכים לבני הזוג. לאחר ביצוע הגניבה, קיבל הנאשם 2 לידיו את הרכב בידיעה שהוא גנוב, והמשיב, וכן הנאשם 3 "סייעו לו בכך".

             באישום השני מיוחסת לנאשמים כניסה ללא היתר למדינת ישראל, בלילה שבין 5 - 6 יוני 2011, כשהם מצויידים בכלי פריצה וברכב הגנוב. הנאשמים 2 ו-3 פרצו לבית מס' 36 ביישוב נווה מבטח, כאשר המשיב מסייע להם בכך. הנאשמים דחפו בכוח את דלת ההזזה בסלון, נכנסו אל פנים הבית וגנבו רכוש רב, שכלל בין היתר: ארבעה מכשירי טלפון ניידים; מצלמה; ארנק ובו 3,000 ש"ח במזומן; פנקסי שיקים; כרטיסי אשראי; ומפתחות לשני כלי רכב. חלק מהרכוש נתפס ברשותם של הנאשמים והוחזר לבעליו, למעט 1,400 ש"ח, מפתחות כלי הרכב ושלטים לשערים חשמליים.

             באישום השלישי מדובר בגניבת בקר ממושב אחיסמך. הנאשמים הגיעו, באמצעות הרכב הגנוב, בתאריך 6.6.2011, למושב אחיסמך ונכנסו למשק מס' 63. הנאשמים 2 ו-3 פרצו לרפת, כאשר המשיב מסייע להם בכך, וגנבו, בסיועו של המשיב, ארבעה עגלים בשווי של 15,000 ש"ח. הנאשמים דחסו שלושה עגלים לתא המטען של הרכב הגנוב ועגל אחד הוכנס לתא הנוסעים. כתוצאה מתנאי החזקת העגלים בתא המטען, מת אחד מהעגלים, כאשר העגלים הנותרים נתפסו והושבו לבעליהם.

             האישום הרביעי מיוחס למשיב בלבד ובמסגרתו נטען כי, בהמשך לביצוע העבירות המתוארות באישומים השני והשלישי, עשו הנאשמים את דרכם, באמצעות הרכב הגנוב שהיה נהוג בידי המשיב, לשטחי הרשות הפלשתינאית. ברכב היו העגלים הגנובים, כלי הפריצה והרכוש שנגנב במסגרת ההתפרצות המתוארת באישום השני.

           בשלב כלשהו, הוקם על-ידי שוטרי משטרת ישראל מחסום בציר נסיעתם של הנאשמים, שהורכב משתי ניידות משטרה אשר חסמו את שני נתיבי הנסיעה, ובאותה עת הופעל פנס שבו אור כחול מהבהב בכל אחת מהניידות. מספר קילומטרים לפני המחסום המשטרתי, המתינה בצד הדרך ניידת משטרתית מוסווית הנהוגה בידי שוטר. כשחלף רכבם של הנאשמים על-פני הניידת, החל השוטר לנסוע אחר הנאשמים, כשהוא מפעיל אור כחול מהבהב ומורה לנאשמים לעצור, באמצעות מערכת הכריזה שבניידת.

           המשיב, אשר נהג ברכב, התעלם מהוראת השוטר והמשיך בנסיעתו, כאשר הניידת דולקת אחריו. בשלב כלשהו, הבחין המשיב במחסום המשטרתי ובלם את רכבו. כאשר השוטרים שהיו במחסום החלו לרוץ לעבר הרכב, החליט המשיב לבצע פניית פרסה, והחל לנסוע במהירות רבה לכיוון הנגדי, כשהוא מנסה לעקוף את הניידת המוסווית, שניסתה לחסום את דרכו. בשלב זה, החלו ניידות נוספות לדלוק אחר המשיב, ומייד לאחר מכן התנגש המשיב בעוצמה רבה עם פינת החזית השמאלית של רכבו בפינה הימנית של הניידת. מעוצמת ההתנגשות, הוטחה הניידת הנפגעת בניידת משטרתית אחרת, ואילו הרכב הגנוב נזרק לתעלה בצד הכביש. מיד לאחר מכן, הגיעו שוטרי המחסום למקום ועצרו את הנאשמים.

           כתוצאה מההתנגשות בין הרכב הגנוב לניידת, נחבל השוטר שנהג בניידת ונזקק לטיפול רפואי. הרכב הגנוב ניזוק באופן שהוא הוגדר כ"אובדן מוחלט" ואילו לניידת החוסמת נגרם נזק בשיעור של כ-38,000 ש"ח ולניידת האחרת נגרם נזק של כ-10,000 ש"ח.

             האישום החמישי מיוחס לנאשם 2 בלבד, והאישום השישי נמחק.

             באישום השביעי נטען כי בלילה שבין 20 - 21 אפריל 2011, נגנב רכב מסוג טיוטה קורולה, השייך למר שמעון בן שמואל, המתגורר ביישוב נשר. רכב זה הגיע לרשותו של הנאשם 2, אשר ידע כי מדובר ברכב גנוב. הנאשם 2, ביחד עם המשיב אשר סייע לו בכך, זייפו וטשטשו את סימני הזיהוי של הרכב, בכך שפירקו את לוחיות הזיהוי של הרכב, והרכיבו תחתיהם לוחיות זיהוי של רכב גנוב אחר. כמו כן, השחיתו הנאשמים את מספרי השלדה שברכב.

             האישום השמיני מיוחס לנאשם 2 בלבד.

             באישום התשיעי והאחרון מדובר בגניבת שני כלי רכב, מסוג פורד פוקוס וטויוטה, השייכים למר יעקב איתי מראשון לציון. יצוין, כי טרם גניבת הרכבים נפרץ ביתו של איתי ונגנבו, בין היתר, מפתחות שני כלי הרכב שבבעלותו. נטען בכתב האישום, כי המשיב סייע לאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: האחר) לקבל לידיו את רכב הטויוטה בידיעה שהוא גנוב. כמו כן, סייע המשיב לאחר לזייף ולטשטש את סימני הזיהוי של הרכב, בכך שהוחלפו לוחיות הזיהוי של הרכב וטושטשו מספרי השלדה.